קבוץ יד מרדכי

א. תולדות הקבוץ

קבוץ יד מרדכי התחיל את דרכו במושבה נתניה בשנת 1936. שני גרעיני-עליה מתנועת השומר הצעיר בפולין וגאליציה שעברו הכשרה קצרה בקבוצים כפר מסריק וגן-שמואל התקבצו בנתניה וניהלו חיי קבוץ בפאתי המושבה. ל"קבוץ" קראו "מצפה הים" וחבריו שמנו כ 140 איש, התפרנסו מעבודות שונות באזור: עבודות בנין, קטיף בפרדסים, סלילת כבישים, עבודה במאפיות, במכבסות, משק בית בבתי משפחות וכד' . בנוסף לכך הקים הקבוץ ענף דייג, גידל גן ירק, הניח יסוד לענף המכוורת ולענף של כבישה והחמצת ירקות.

    תוך כדי השהות בנתניה, שמש הקבוץ  כ"מגדלור" לאניות מעפילים שהגיעו לארץ ואשר היו צריכות להתחמק מכוחות בריטיים שסיירו לאורך החופים, על מנת למנוע מהמעפילים לעלות לחוף.

   חברי "מצפה הים" חיו בנתניה במשך שבע שנים. קמו משפחות ונולדו ילדים. המקום היה צר מלהכיל את האוכלוסייה המתפתחת ואת הצרכים הכלכליים שהלכו וגדלו.

   בנובמבר 1943 עלה הקבוץ להתיישבות על שטח אדמה שנרכש ע"י המוסדות המיישבים, סמוך לכביש הראשי שבין מג'דל ( אשקלון, דהיום ) לעזה, בקרבת הכפר הערבי חירביה. שם הקבוץ שונה מ"מצפה הים" ל"יד מרדכי". האזור כולו היה מאוכלס בכפרים ועיירות ערביים. בנוסף לקבוץ יד מרדכי עלו להתיישבות באותה שנה הקבוצים ניר-עם וגבר-עם.

   "יד מרדכי" על שם מרדכי אנילביץ' מפקד המרד היהודי בגיטו וארשה באפריל-מאי 1943. מרדכי אנילביץ' היה איש תנועת השומר הצעיר בוארשה שנספה בגיטו ולכן החליטו אנשי הקבוץ, חבריו לתנועה, לשאת את שמו.

   בחמש שנותיו הראשונות, פיתח הקבוץ ענפי חקלאות רבים ומגוונים: פרדסים, מטעים, שדות שלחין, רפת, לול, מכוורת, בית חרושת לשימורים ועוד כמו-כן הוקמו ענפי עזר כגון: מסגריה, נגריה, רצעניה (בית מלאכה לייצור רתמות לסוסים), חשמליה, מוסך ומאפיה. הוקמו בתי ילדים ונבנו חדרי מגורים למבוגרים לצד האוהלים והצריפים שהיו אז עיקר מקומות המגורים. על גבעה במרכז הקבוץ נבנה מגדל מים שקיבל את מימיו מבאר מקומית. מהמגדל ירדו המים לכל חלקי הישוב וכן לשדות שסביבו.

   במשך השנים הראשונות היו יחסי רעות ואחווה עם האוכלוסיה הערבית ששכנה באזור, בכפרים: בית ג'ירג'יה, דיר סניד, חירביה ובריר. הערבים לימדו את המתיישבים היהודיים את מלאכת החקלאות, בעיקר טיפול בגפנים וחברי הקבוץ סייעו לשכניהם בנושאי בריאות בעיקר. נערכו מפגשים רבים בין הערבים ליהודים ואם היו סכסוכים, הם נפתרו בד"כ בדרכי-שלום ע"י "חאפלות" ומסיבות משותפות.

   ב 29 בנובמבר 1947, כשהוחלט באו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה ערבית ולמדינה יהודית, נפל בגורלה של יד מרדכי להיכלל במדינה הערבית. השכנים הערביים של הקבוץ, התנגדו ל "מפת החלוקה" כפי שהתנגדו לה כל התושבים הערביים של ארץ ישראל והחלה תקופה של איבה ושנאה בין הידידים של פעם. הכבישים הפכו למוקד סכנה כאשר כל רכב יהודי הפך מטרה לצלפים ערביים, צינורות המים חובלו, שדות הוצתו והחיים בלב אוכלוסייה ערבית נעשו קשים והרי- סכנות.

   ככל שנקפו הימים והזמן התקרב ל 14 במאי 1948 מועד סיום המנדט הבריטי, התהדקה יותר ויותר טבעת המצור סביב הקבוץ והישוב החל מתבצר ומתחפר לקראת הפלישה המיועדת של צבאות ערב. הוצבה מחלקת פלמ"ח בתוך הקבוץ, אספו כלי נשק וכל האוכלוסייה עברה אימונים בנשק ע"י החברים ששרתו בצבא הבריטי וע"י אנשי הפלמ"ח.

    ב ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. למחרת פלשו כל צבאות ערב לישראל. דרום הארץ נאלץ לעמוד מול התקפות חוזרות ונשנות של הצבא המצרי שרצה להגיע במהירות ללב המדינה לתל אביב.

הקרבות בקבוץ יד מרדכי ששכן במרחק שני ק"מ מהגבול המצרי, החלו ב 19 למאי. במשך ששה ימים עמדו 130 חברי הקבוץ ושני עשרות אנשי פלמ"ח באומץ ובגבורה מול כ 2000 חיילים מצרים. המצרים שהיו בטוחים שהישוב ייכבש בכמה שעות נאלצו לחזור ולהתקיפו פעמים רבות, עד שבלילה השישי של הקרבות החליטו חברי הקבוץ לסגת מהמקום. התחמושת אזלה לחלוטין, רבים נפצעו ו 23 נהרגו ולא היתה אפשרות להמשיך בלחימה. במהלך הנסיגה נרצחו ע"י המצרים עוד 3 לוחמים. 

  ב 24 במאי נכבש הקבוץ ע"י המצרים. במשך כחצי שנה ישב חיל מצב מצרי במקום והרס אותו עד היסוד. בתקופה שהקבוץ היה כבוש, התגוררו חברי הקבוץ וילדיו בישובים במרכז הארץ.

   ב 5 בנובמבר 1948 שוחרר הקבוץ ע"י חטיבת גבעתי של צ.ה.ל. ותוך זמן קצר חזרו אליו החברים ובנו אותו מחדש. עוד באותה שנה הצטרף לקבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי.

    מאז ועד היום גדל הקבוץ והתפתח. מישוב של 140 חברים ו 70 ילדים ב1948  הפך בשיאו לישוב שמנה כ 700 תושבים. במשך השנים חברים רבים הצטרפו אליו  אבל גם רבים עזבוהו. בקבוץ גדל היום כבר דור הנינים של מייסדי הקבוץ שהם בני 95.

    במרכז הקבוץ, ליד מגדל המים שהופגז ונפל במלחמת העצמאות, הוצבה ב 1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפפורט. לרגלי גבעת האנדרטה נערכת כל שנה עצרת-עם גדולה בכ"ז בניסן - יום הזכרון לשואה ולמרד הגיטאות. ב1965 נפתח למבקרים אתר הקרב מ 1948 וב1968 נחנך המוזיאון "משואה לתקומה". המוזיאון נבנה בסמוך לקבר האחים של 26 חברים ואנשי פלמ"ח שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות ביד מרדכי.

                                                                                           

  


 

 

 

 

 

 

bhoney@y-m.co.il: טלפון: 08-6720559 052-3923107 פקס:08-6734817 דוא"ל