גטו ורשה

 

ביום הכיפורים תש"א, 12 באוקטובר 1940, הודיע הרדיו הגרמני כי יהודי ורשה צריכים לעבור לתחום הגטו. כמה ימים לאחר מכן פורסמה מפת הרחובות של הגטו.
ב- 16 בנובמבר נסגר הגטו, היהודים נאלצו לעבור לתוכו בעוד רוב רכושם נותר מחוץ לגטו.

גטו ורשה היה הגדול בגטאות פולין ומנה בשיאו מעל ל- 450,000 נפש.

אוכלוסיית היהודים בורשה שמנתה 38% מהעיר הצטופפה באזור שהיה פחות מ3% משטחה של העיר.

הגטו הוקף חומה, אותה בנו ומימנו היהודים. על החומה נכתב "אזור נגוע במגיפה". הגרמנים השתמשו בכך כסיבה המרכזית להפרדת היהודים מהאוכלוסייה הפולנית. אדם צ'רניאקוב, ראש היודנראט (מועצת היהודים) מנסה לבטל את הגזירה אך הגרמנים טענו, כי "החומות הן לשם הגנה על היהודים מפני התפרעויות" מצד הפולנים.

הגטו נחלק לשניים- הגטו הקטן והגטו הגדול. ביניהם עבר רחוב כלודנה- עורק חיים פולני מרכזי.

בגטו שררה צפיפות איומה, בכל דירה גרות מספר משפחות שזרות זו לזו, 6-7 נפשות בחדר. אנשים רבים גרים בחצרות הבתים וברחובות.

במהרה מתחילות להתפשט בגטו מגפות, כתוצאה מהצפיפות הגדולה והמחסור במזון שמביא לרעב כרוני, תשישות הגוף והנפש. בגטו מופיעים כל יום עוד ועוד פושטי יד.

אנשים מסתובבים ברחוב ומציעים כל דבר לממכר ובלבד שיוכלו לקנות מזון. תחילה מוכרים תכשיטים וכלי כסף אחר כך מוכרים חפצי בית וספרים ולבסוף גם את הבגדים, כל מה שאפשר תמורת פת לחם.

הגטו הסגור מנע מן היהודים לבוא במגע עם החוץ. בבת אחת נהרסו מקורות פרנסה רבים. המזון היה מועט, יקר וקשה להשגה. החל מפעל הברחות. רבים מהמבריחים היו ילדים בני שש או שבע והם היו מקור של אספקת מזון למשפחותיהם.

 

התנאים בגטו היו קשים ביותר: צפיפות גדולה, רעב, מחלות וסניטציה גרועה. עשרות אלפי בני אדם מתו מדי שנה, רובם מתת- תזונה.

על אף התנאים הקשים, התפתחו בגטו מוסדות שונים שמטרתם היתה להקל על המצוקה הקשה של הכלואים בגטו: היודנראט הקים ועדות לעזרת הקהילה, הוקמו בתי תמחוי, מוסדות חינוך ובתי יתומים שדאגו כפי יכולתם לקורת גג, מזון, הלבשה ותרופות לנזקקים.  

למרות הרעב, הפחד וסכנת המוות האורבת יום יום, התקיימו בגטו חיי תרבות עשירים, פעלו חוגים ומועדונים, הצגות וקונצרטים ופעילויות חינוכיות רבות שהובילו חברי תנועות הנוער.

 

בחודשי  הקיץ של שנת 1942, גורשו אל מותם במחנה ההשמדה טרבלינקה 300,000 מיהודי ורשה.ב-19 באפריל 1943 פרץ מרד גטו ורשה ו ב- 16 במאי 1943 חוסל סופית הגטו לאחר דיכוי המרד.   

 

לקריאה נוספת:

עדותה של עליזה ויטיס שומרון על גטו ורשה

 

bhoney@y-m.co.il: טלפון: 08-6720559 052-3923107 פקס:08-6734817 דוא"ל