מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ'

23 באפריל 1943

שלום יצחק,

 

איני יודע מה לכתוב לך. נוותר נא הפעם על פרטים אישיים. אין בפי אלא ביטוי אחד לציין את הרגשתי והרגשת חבריי: נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר: הגרמנים ברחו פעמיים מן הגיטו. פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקה, והשנייה – למעלה משש שעות. המוקש שהוטמן בשטח המברשתנים התפוצץ. מצידנו לא נפל עד עתה אלא קורבן אחד בלבד: יחיאל. נפל כחייל גיבור על יד מכונת הירייה.

משהגיעונו אתמול ידיעות, כי חברי פ.פ.ר. התקיפו את הגרמנים, וכי תחנת השידור

"שוויט" שידרה ידיעה נפלאה על ההגנה העצמית שלנו – היתה לי הרגשת שלמות. עוד רבה אמנם לפנינו העבודה, אך כל מה שנעשה עד עתה נעשה בשלמות.

המצב הכללי: כל הסדנאות בגטו ומחוצה לו נסגרו, פרט ל"וערטארפאסונג", "טראנסאוויא" ו"דארינג". על המצב אצל שולץ וטבנס אין בידי ידיעות. הקשר נותק. סדנת המברשתנים אחוזה להבות מזה שלושה ימים. אין לי קשר עם הפלוגות. שריפות רבות בגטו. אתמול בער בית החולים. גושי בניינים אחוזים להבות. המשטרה פורקה, פרט ל"וערטארפאסונג". שמרלינג צף ועלה שנית. ליכטנבוים שוחרר מן האומשלאג. מן הגטו לא הוצא מספר רב של אנשים. מה שאין כן בשופים. פרטים אין בידי. ביום יושבים במחבואים.

 מהערב אנו עוברים לשיטת פעולה פרטיזנית. בלילה יוצאות שלוש פלוגות שלנו, שני תפקידים לפניהן: סיור מזוין והשגת נשק.

ודע, האקדח- אין לו כל ערך, כמעט שלא השתמשנו בו. נחוצים לנו: רימונים, רובים, מכונות ירייה וחומר נפץ.

לא אוכל לתאר לפניך את התנאים, בהם חיים היהודים. רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד, כל השאר ייספו במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים, בהם מסתתרים חברינו, אי אפשר להדליק נר בלילה, מפאת חוסר אוויר.

מכל הפלוגות שבגטו נעדר רק איש אחד: יחיאל. אף זה נצחון הוא. איני יודע מה אוסיף ואכתוב לך. מתאר אני לעצמי ששאלה רודפת שאלה. אולם הפעם הסתפק נא בכך.

היה שלום, יקירי. אולי עוד נתראה. העיקר: חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בגטו בכל גדולתה ותפארתה.

 

מרדכי

 



טלפון: 08-6720559 052-3923104 פקס:08-6734817 דוא"ל: bhoney@y-m.co.il
חפשו אותנו ב-