סיפור קרב יד מרדכי

  

"ככל שאדם יכול לעמוד- עמדנו"

 

הקרב על יד מרדכי 18-23 במאי 1948

 

הגרעין המייסד עלה מפולין וישב במשך 7 שנים באופן זמני על צוק הסלע צפונית לנתניה, שם נקרא הקיבוץ: "מצפה הים" . 

עם עליית הגרעין למקום הקבע בדרום בסוף 1943 , נוכחו חברי הקיבוץ שהשם הישן אינו מתאים למקום החדש. זה היה הקיבוץ הראשון שעלה להתיישבות מטעם תנועת השומר הצעיר לאחר המרד בגטו ורשה שהתחולל 6 חדשים קודם לכן. מצד אחד חפשו חברי הקיבוץ שם חדש ומצד שני חפשה תנועת השומר הצעיר דרכים להנצחת מרדכי אנילביץ וכך נפגשו שתי המגמות כאשר כעבור כשנה אומץ השם החדש : "יד מרדכי".

למחרת ההכרזה על "תכנית החלוקה" ב- 30 בנובמבר 1947, פרצו ברחבי הארץ מעשי איבה שלא פסחו גם על הדרום. הקיבוץ נותק ממרכז הארץ והקשר עימו נשמר באמצעות שיירות שאובטחו ע"י משוריינים מחטיבת "הנגב" של הפלמ"ח.

מיקומו של הקיבוץ בסמוך לכביש החוף הראשי גרמה לכך שמפקדי הצבא המצרי החליטו לכבשו בכל מחיר.

ב- 18 במאי נודע לראשונה שהקיבוץ עומד להיות מותקף למחרת היום. עוד באותו לילה פונו הילדים וחלק מהנשים לקבוץ רוחמה.

בבוקר ה- 19 במאי 1948, החלו התקפות הצבא המצרי הסדיר בהפצצות מטוסים ובהפגזות ארטילריה כבדות. על הקיבוץ הגנו 150 גברים ונשים עם 55 כלי נשק אישי ונשק קל מסייע.

הכוח המצרי כלל פלוגת משוריינים נושאי תותחים, פלוגת זחלים, שתי סוללות תותחי שדה סוללת תותחים נגד טנקים ומרגמות כבדות. לקראת הצהריים לאחר כ- 6 שעות של הפגזות ארטילריה והפצצות מטוסים תקפו חיילי גדוד הרובאים הראשון המצרי.  

בשלב ראשון הותקפה עמדת הפילבוקס שמחוץ למשק. לאחר כ- 3 שעות נאלצו שמונת מגיני העמדה לסגת. המצרים קידמו כוחות וערכו מספר הסתערויות על הגזרה הדרום מערבית. במשך יומיים הצליחו המגינים לבלום את כל ההסתערויות תוך גרימת אבדות כבדות לתוקפים. (כ- 300 נפגעים).

בימים  22 - 21 בחודש, הסתפקו המצרים בכתישת הקיבוץ במרגמות ותותחים ללא הסתערויות. 

 

בליל ה-20/21 חדרה לקיבוץ רגלית, תגבורת של שתי כיתות פלמ"ח.

 

בליל ה- 22 במאי תוגבר הכוח המצרי בגדוד נוסף:  גדוד חיל רגלים מס' 2.

 

ב- 23 במאי לאחר הרעשה כבדה, חודשה הסתערות חיל הרגלים המצרי. הפעם תקפו גדודי החי"ר בחסות השריון ובסיוע מחלקת טנקים בשלוש גזרות: ממערב, מדרום וממזרח. עוד בשלבי ההתקפה הראשונים, אזלה תחמושת המרגמות ומקלע הבראונינג נפגע והוצא מכלל שימוש.

אחד הטנקים פרץ ממזרח לעמדה מס' 1 והחי"ר שנע בעקבותיו עלה וכבש את העמדה.

גם הסתערות זאת נהדפה.

 

סך כל נפגעינו  58 איש:  23 הרוגים ו- 35 פצועים.

תשדורות נואשות נשלחו למטה הפלמ"ח  בבקשה לפנות את הפצועים ולהזרים לוחמים, נשק ותחמושת. תגבורת שנשלחה באותו לילה ב- 6 משוריינים, נתקלה בחסימה ורק שלושה משוריינים הצליחו לעבור תחת אש  כבדה ולפנות את רוב הפצועים.

לקראת בוקר ה- 24 במאי כשהוברר שעיקר התגבורת לא תגיע -  הוחלט לסגת. 

הכוח הנסוג שעבר בין קווי המצרים נקלע לאש מרגמות.  3 לוחמים נתפסו ע"י המצרים ונרצחו.

בסך הכול נפלו בקרבות 26 מגינים ו- 35 נפצעו.   

 למרות שאבדות המצרים היו כבדות: כ- 400 איש, התקבל כיבוש הקיבוץ על ידי העיתונות המצרית בתרועות ניצחון. המלך פארוק הגיע לכאן והצטלם לרגלי מגדל המים המחורר.

 

עמידת הגבורה בת ששת הימים של מגיני יד מרדכי, העניקה למדינה הצעירה זמן יקר שאיפשר לקבל את משלוחי הנשק האיכותיים, את ארבעת מטוסי הקרב הראשונים מצ'כיה  וכן איפשרה לחטיבת "גבעתי" להקים קווי הגנה בדרום  ולעצור את הפולש המצרי מלהגיע לתל אביב.

 

 

בנובמבר 1948 במסגרת "מבצע יואב" נסוג הצבא המצרי מהאזור והקבוץ הושב לחבריו.

 

 

 

 



טלפון: 08-6720559 052-3923104 פקס:08-6734817 דוא"ל: bhoney@y-m.co.il
חפשו אותנו ב-